חוליה אברהמי – פרנקרייך ז"ל

לזכרה של אמנית הקווילט האהובה
"מלכת הלבבות"
חוליה אברהמי – פרנקרייך ז"ל

נולדה בארגנטינה בשנת 1950 ועלתה לארץ בשנת 1977.
למדה ראיית חשבון ועסקה בתחום הבנקאות בארץ מולדתה ובישראל. למדה הוראת מוסיקה ושימשה כמורה למוסיקה לגיל הרך.
מאז ומתמיד עסקה באומנויות שונות. החל בסריגה, דרך עבודות בעור ובזמש, בשזירת חרוזים, בהדפסי משי, בדקופאג', ברקמות עמים ובצריבה על זכוכית בחול.
לראשונה, נחשפה למעשה טלאים בשנת 1996, במסגרת לימודי "שילוב אומנויות", במכללת "עיצובים" ביפו. הקורס התבסס על טכניקות מסורתיות, כפי שנעשו בעולם מאות שנים. הטכניקות המסורתיות משכו אותה  במיוחד, ובהן התמקדה ויצרה.
חוליה הייתה חברה באגודה הישראלית למעשה טלאים, מאז 1999. שימשה כחברה בוועדת הביקורת בשתי קדנציות.
בחודש אפריל 2020 נפטרה חוליה מסיבוכים בעקבות הידבקות בקורונה.
יהי זכרה ברוך.

חברות כותבות לזכרה של חוליה אברהמי – פרנקרייך ז"ל

כששנת 2020 התחילה, הייתה תקווה בלב לשנה חדשה וטובה, לעשור חדש ומבטיח וחוליה עמדה לחגוג את יום הולדתה ה-70. אהבתה הרבה להכנת יצירות עם לבבות, זיכתה אותה בתואר מלכת הלבבות, ואכן היא לא אכזבה.
כל מי שהכיר את חוליה מקרוב ומרחוק זיהה את טוב ליבה ונדיבותה הרבה. תמיד נכונה לעזור לכל אחד, תמיד נמצאת שם, כדי להעניק עצה טובה ואף לעבור הרים וגבעות, כדי למצוא פתרון או מוצא, בין אם מעשי או רעיוני.
בסטטיסטיקה היבשה, חוליה הינה החולה מס' 40 שנפטרה מקורונה. זה היה ביום שישי 3.4.20 בדיוק שבוע, לאחר שדני בעלה (חולה מס' 12), נפטר גם הוא ממחלה ארורה זו. ליבה של מלכת הלבבות נדם.
23 שנים של חברות אמיצה וקרובה נגדעו, ואני עדיין בתחושה של אבל ויתמות. זכרה לא ימוש ממני ואדאג להנציחה בכל דרך שאוכל.
שושי רימר
_____________________________________________________

"מלכת הלבבות" קראנו לה, מלכה שליבה נדם. חמש היינו ונותרנו ארבע, כמו כנף, שנפלה ונכנעה לציפורני המחלה הארורה.
את חוליה היכרתי שנים רבות. לא עבר שבוע מבלי שנדבר, נצחק, נתווכח, נעביר מידע אחת לשנייה: איך תופרים, סורגים או סתם איך מכינים דבר מה יפה או איזה מאפה.
אך כל זה נגדע באבחה אחת ואני כה עצובה ומתגעגעת.
יפה דרור
_____________________________________________________

חוליה מכונה אצלנו "מלכת הלבבות". בליבי היא מלכה בסגול, שכן חוליה הפיקה מגווני הסגול אוירה מיוחדת. בידיה קיבל משמעות בסיסית וחשובה ביצירותיה. בכשרונה הרב בנתה סולם סגול סגולי משלה.
מעל לכל, חוליה הייתה חברה אמיתית, כזו שאיכפת לה, מוכנה להושיט יד, אומרת מה שחשוב לה, ישירות, וללא משוא פנים. אהבתי לבוא אליה, ולארח אותה בביתי, ליהנות מתבונתה המעשית היום יומית, ומחוכמתה.
זוכרת ומוקירה.
ימימה לבן
_____________________________________________________

את חוליה פגשתי לראשונה, איך לא? בקורס טלאים אצל קלרה קיכל. מיד נוצר בינינו חיבור. חוליה הייתה מאוד חברותית ואישה "שכולה נשמה". ניהלנו המון שיחות נפש, תכננו תוכניות לעשייה משותפת ונסענו יחד לחו"ל. גולת הכותרת בנסיעותינו הייתה ליוסטון והטיול הגדול ברחבי ארה"ב. נהנינו מהשהות יחד, חלקנו חוויות בלתי נשכחות, שחוליה תיעדה בתמונות רבות.
חוליה אהבה לשתף בידע שלה. תמיד שאפה להרחיבו, לתת עצות מעשיות ולעזור בכל הזדמנות אפשרית ללא פשרות. הייתה פרפקציוניסטית, שלא יכלה "לעגל פינות". עברה שנה מאז פגישתנו האחרונה, וחוליה עומדת לנגד עיניי כמו לא נפרדנו כלל. הפרידה ממנה הייתה כואבת, כי לה היה ספק אם עוד ניפגש שוב.
פנינה יוליוס
_____________________________________________________

הבשורה המרה על מותה של חוליה, הממה אותי. אמנית מוכשרת, רגישה ודעתנית. אהובה מאוד. הציגה בתערוכות גם באוצרותי. את יצירתה עם הלבבות INTERNATIONAL LOVE הציגה בתערוכה בינלאומית בהולנד, ובתערוכה "בד ועוד…בד" במרכז אומנויות הבמה בשוהם ב-2010.
קולה האמנותי לא נדם.  זכרה נצור באהבה רבה.
רחל זיו