ללכת רגלי לעוף

ללכת רגלי לעוף/ יעקב שגיא

לְעִתִּים, בַּלֵּילוֹת, אֲנִי מַמְשִׁיךְ לְהוֹבִיל עֲדָרִים
פּוֹרֵץ דֶּרֶךְ בַּמּוֹרָדוֹת, נִשְׁבָּרִים אֶל הַכִּנֶּרֶת
מַצְמִיד יְרֵכִי, נוֹגֵשׂ בְּסוּסָתִי הַמְּיֻזַּעַת
מוּדַעַת לְכָל תַּפְנִית שֶׁלִּי, קוֹרֵאת מַחְשְׁבוֹתַי.
יַחַד אָנוּ מַמְרִיאִים מֵעֵבֶר גִּדְרוֹת הָאֶבֶן,
אֲנִי קוֹפֵץ מִן הָאֻכָּף, אוֹחֵז בָּרֶסֶן
לָלֶכֶת רַגְלִי בַּשְּׁבִיל הַתָּלוּל
מֵנִיף אֶת קוֹלִי, לַהֲדֹף בָּקָר מְסָרֵב
וּמַחֲלָה מִתְגַּנֶּבֶת.

כְּשֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתִי, אֲנִי חָשׁ אֶת רַגְלַי מְאֻבָּנוֹת,
מְסָרְבוֹת לְעֵרוּת שֶׁבִי.
כְּמוֹ צָלַלְתִּי לָאֲגַם, קָפוּא, מָלֵא פִּיּוֹת דָּגִים מְלַהֲגִים, לוֹעֲגִים
עַל חֹסֶר הַיְּכֹלֶת שֶׁלִּי.
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי עוֹבֵר הֲסָבָה
וְאִם אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לָלֶכֶת עָלַי לִמְצֹא לִי תַּחְלִיף,
וּלְהַמְרִיא.
יוֹתֵר מִכָּל אֲנִי רוֹצֶה לָעוּף,
דּוֹאֶה עַל פְּנֵי קֶשֶׁת הַשָּׁמַיִם,
הָרוּחַ בְּפָנַי וַאֲנִי צוֹעֵק אֶל עַצְמִי כִּנְגוּעַ כִּשּׁוּף
"אֲנִי יוֹדֵעַ לָעוּף,
וְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה שָׁם לְמַטָּה אֵינוֹ עִנְיָנִי,
גּוּפֵי הַתְּאוֹם נוֹתָר שָׁם
לֹא אֲנִי.
אֲנִי יוֹדֵעַ לָעוּף
בְּעֶצֶם לֹא שָׁכַחְתִּי אַף פַּעַם".

"לעשב את החיים", הוצאת כרמל ירושלים, 2010

תערוכת העשור
של חברי עמותת פרקינסון בישראל ועמותות פרקינסון מחו"ל, בציור, בצילום ובפיסול

תערוכת העשור התקיימה ב2019 בגלריה "על האגם" ברעננה

עוצמה מיוחדת במינה קורנת מהיצירות, המבטאות מנעד רחב של נושאים: נופים, דמויות אנושיות, עולם הצומח והחי, הווי חיים, ההוויה הישראלית ועוד. האמנים, הפעילים בתחומי העיסוק שלהם ביומיום, שמחים להקדיש את הזמן ליצירה. את חלקם, המחלה אפילו הובילה להתחיל ליצור, כדרך להחלים. והיצירות, העשויות במגוון טכניקות וסגנונות, ובמקצועיות רבה, מדברות בעד עצמן.

ניתן להבחין, כי העבודות צמחו ממקום של הקשבה פנימית, קואורדינציה, יכולת התבוננות, קשר עם אנשים והסביבה וקשב פנימי אינטואיטיבי. האמנים צופים במציאות, מתוך עניין תמידי ומתוך היקסמות, ומתרגמים את המבט שלהם למשיכת מכחול, ללחיצה על כפתור המצלמה ולנגיעה בחומר הפיסולי – בדרכם.

היכולת ליצור יש מאין, לחלום ולהפיק מעצמך, התבונה להכיר ביכולות שלך, יכולת ההמצאה ופתרון בעיות – הם הניצוץ המניע את החושים וסוחף את היוצרים למחוזות אחרים, שבהם מתאפשר להם להיות הם עצמם, לשכלל את המיומנויות המקצועיות שלהם ולבטא את כישוריהם במלואם, בנחישות ובהתמסרות, ללא ויתורים וללא קיצורי דרך.
זוהי חגיגה אמיתית, להם ולכולנו.

לרגל תערוכת העשור, הצטרפו לעמותה אמנים מעמותות מקבילות באסטוניה ובסלובניה, במטרה להגביר ולחזק את המודעות הציבורית למחלה, בארץ ובעולם.
שמה של התערוכה "ללכת רגלי לעוף", נלקח מאחד משיריו של יעקב שגיא, חבר העמותה.

"כשהתנדבתי כאוצרת לעמותת פרקינסון, לפני כמה שנים, לא שיערתי לאיזה עולם מופלא אני מגיעה. נחשפתי לאנשים יצירתיים, נחושים, ללא פשרות וקיצורי דרך. התמקדתי ביצירה האומנותית. גיליתי אנשים ברוכי כישרונות, מלאי חדוות יצירה ועשייה ללא תנאי. נשביתי בקסמם ומברכת על היותי איתם." (רחל זיו, אוצרת התערוכה.)

אוצרת התערוכה: רחל זיו
אתר עמותת פרקינסון בישראל: https://www.parkinson.org.il